ספרי תורה

הטבילה לסופר היא רשות ולא חובה, אולם כדאי לסופר שיוסיף על קדושת לימוד התורה את קדושת המקווה. 
כמו שהאירו חכמינו על מעלת הטבילה: "טבילת מקוה מושיעה מכל מיני צרות, ובזכות קדושת המקוה, השם יתברך יושיעהו מן הצרות והיסורים, כמבואר בפסוק(ירימיהו יד, ח) מקוה ישראל מושיעו בעת צרה"

כותבי ספרי תורה, תפילין ומזוזות חייבים להיות בקיאים בהלכות סתם. תעודה של סופר מעידה שאכן הסופר נבחן על הלכות אלו והוסמך לעסוק בכתיבת סת"מ.
"כתיבה לשמה" - לפני כתיבת ספר תורה צריך לומר בפיו "הריני כותב ס"ת וזה לקדושת ספר תורה". ויאמר הקידוש סמוך לתחילת הכתיבה ולא לפני כן... וצריך לומר קידוש זה דווקא בפיו... אבל אם קידש במחשבה פסול (ובגילה כשר) וכל שכן אם כתב בלא כוונה שפסול. ואם קידש בפיו ולא השמיע לאוזנו פסול [יריעות שלמה ה-א].
"קידוש שמות קדושים" - אע"פ שאמר בתחילת הכתיבה שהוא כותב לשם קדושת ספר התורה, בכל פעם שכותב שם משמות הקדושים שאינם נמחקים צריך לאמר בפיו "הריני כותב לשם קדושת השם" ואם לא עשה כן, פסול [יריעות שלמה ג]

לימוד התורה אינו בגדר המלצה. קביעת עתים לתורה הוא חיוב הלכתי על כל יהודי וק"ו על הסופר, כמובא ברמב"ם בהלכות "תלמוד תורה" וזה לשונו:
"כל איש מישראל, חייב בתלמוד תורה: בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורין, בין בחור בין שהיה זקן גדול שתש כוחו, אפילו עני המחזר על הפתחים, ואפילו אישה ובנים-חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר "והגית בו יומם ולילה" (יהושע א, ח). 
א, יב [ט] גדולי חכמי ישראל-היה מהם חוטבי עצים ומהם שואבי מים ומהם סומין. ואף על פי כן היו עוסקים בתורה ביום ובלילה. והם מכלל מעתיקי השמועה, איש מפי איש מפי משה רבנו. 
א, יג [י] עד אימתיי חייב אדם ללמוד תורה-עד יום מותו שנאמר "ופן יסורו מלבבך, כל ימי חייך" (דברים ד,ט). 
א, יד [יב] כיצד: היה בעל אומנות-יהיה עוסק במלאכה שלוש שעות ביום, ובתורה תשע: אותן תשע-קורא בשלוש מהן, בתורה שבכתב, ובשלוש בתורה שבעל פה, ובשלוש מתבונן בדעתו להבין דבר מדבר. ודברי קבלה, בכלל תורה שבכתב הן. ופירושן, בכלל תורה שבע"פ והעניינות הנקראין פרדס בכלל בתלמוד. ג, ד [ה] תחילת דינו של אדם, אינו נידון אלא על התלמוד, ואח"כ על שאר מעשיו. לפיכך אמרו חכמים: לעולם יעסוק אדם בתורה, אפילו שלא לשמה- שמתוך שלא לשמה ג, יא מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו, ומידת חסידים הראשונים היא, ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה ולעולם הבא: שנאמר "יגיע כפיך, כי תאכל, אשריך, וטוב לך" (תהילים קכח, ב) - "אשריך" בעולם הזה, "וטוב לך" לעולם הבא שכולו טוב.

לכתחילה יש לקרוא בספר תורה משוח ואף להוציאו בסדר הספרים בתורו.אמנם בפרשת זכור ובפרשת פרה עדיף לקרוא בספר שאינו משוח כדי לצאת ידי חובה כל הדעות אולם במקום שאין ספר תורה שאינו משוח יוצאים בו יד"ח אף בפרשיות אלו
בשו"ת פנים מאירות[ח"ג סימן ל"ג] התיר לכתוב ספר תורה על קלף משוח בתנאי שתהיה המשיחה דקה שאין בה ממשות שאז נעשה גוף אחד עם הקלף.
וכן מובא במהר"י מינץ[סימן ט"ו ]ובשו"ת מהר"ם אש מטעם דכל לנוי אינו חוצץ.
אמנם הבני יונה[רע"א ס"ג]סובר דהוי חציצה.
ובהגהות חת"ס כתב דכאן גרע טפי מחציצה דהוי כמו שכתב על נייר המונח על קלף דלא מועיל כלום ואפילו שעשה לנוי.
אמנם מצינו שרוב רובם של ס"ת שבערי בוכאיה ובתימן נכתבו במשיחה דקה על קלף משוח וקראו בהם בצבור אף לכתחילה[ילקוט יוסף קמ"ג ב]

אסור לכו"ע לתקן ספר תורה עם טיפקס ואפילו ס"ת משוח!
אסור לכו"ע לכתוב על הטיפקס דלא הוי ממין הקלף או הדיו מכיוון שיש בו ממשות ואינו דומה למראה הקלף ובמילא לא נעשה כגוף אחד עם הקלף והוי חציצה לכל הדעות ולכן מי שיש ברשותו ספר תורה שבוצע בו תיקון בטיפקס יש למחוק את האות או התיבה ולכתוב מחדש "לשם קדושת ס"ת "את התבה או האות

ציפוי לספר תורה מתבצע בהתזה על האותיות  ונעשה בספרי תורה שנמצא בהם בעיה של אותיות שהדיו מתפוצץ. הציפוי מתבצע לאחר תיקון של האותיות ונקיון הספר/
לציפוי יש חשיבות גדולה מאד בשמירתו ובהבטחת כשרותו של ספר התורה.
 מחלקת הפיתוח של מכון "קסת הסופר" הצליחה בסייעתא דשמייא לפתח חומר מגן יחודי המשמש ציפוי עבור ספרי תורה אשר אינו פוגם בקדושת הספר ומאחד מספר יתרונות אשר יבטיחו את עמידותו וקדושתו של הספר לשנים רבות.
 אנו נתקלים באינספור מקרים של ספרים פגומים אשר היה ניתן למנוע זאת בקלות ע"י ציפוי תהליך הציפוי של הספר מתבצע בהתזת החומר בריסוס ולו יתרונות רבים:
עמידות בפני מים: החומר המצפה את ספר התורה ניחן בגמישות מרבית באופן מקסימאלי ומבטיח את  עמידותו לאורך השנים. גם  בנסיון  לשפוך מים  לאחר הציפוי, המים לא הצליחו לחדור את מחסום ההגנה שהוא מעניק.
עמידות בפני חום: החומר המצפה את הס"ת יוצר הגנה מלאה ומחיצה קשיחה בפני היכלות בהן יש לחות כבדה, חום  וטמפרטורה גבוהה ויבשה. רק ס"ת שעבר תיקון מקצועי והלכתי וניקיון פנים וחוץ מוכן לציפוי.
ספר תורה שעבר תיקון ולא עבר ציפוי בהכרח :
שאותיות ישנות אחרות  ימשיכו להתפוצץ.!
שהתיקון שבוצע לא ישרוד להרבה זמן!
ושהקריאה בו נכנסת לחשש ברכה לבטלה!

המגיה [בודק הסתם]
המגיה הינו אדם שדרגתו בידיעת הסת"ם גבוהה מדרגתו של הסופר.בעוד הסופר צריך לדעת את צורת האותיות והדינים הנוגעים לכתיבה כגון:קידוש הכתב והשמות.כתיבה כסדרם בתו"מ. חק תוכות ועוד...] המגיה צריך להיות ברמת ידיעה גבוהה יותר ועליו להבחין בכל הבעיות העלולות להיווצר בצורת האותיות ולדעת את הדין בכל עניין ועניין.עליו להכיר את ספרי הפוסקים ואת ההלכה המקובלת בכל שאלה וכן את המנהגים השונים. האחריות המוטלת על המגיה כבדה מאד ובכל החלטה צריך שיקול דעת וזהירות גדולה.מחד אם יכשיר הפסול גורם ליהודי להפסיד מצוה במשך שנים ולברך ח"ו ברכה לבטלה ומאידך אם יחמיר ויפסול הכשר מפסיד ממונם של ישראל וגורם הבאת שמות הקודש לגניזה שלא לצורך שהוא איסור חמור ביותר .
על המגיה יש חובה להיות מוסמך לכך ובעל תעודה המורה שהוא נבחן בהלכות אלו והוסמך לכך
ולכן כשאדם מוסר לבדיקה או רוכש סת"ם יש לבקש אישור שאכן בוצע בסת"ם הגהה ע"י מגיה מוסמך .