מזוזות ומגילות

כשמקבע את המזוזה בביתו שלו יברך :ברוך אתה ה אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציונו לקבוע מזוזה. וכשמקבע את המזוזה בבית אחר יברך:ברוך אתה ה אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציונו על קביעת מזוזה.

הסופר לא חייב לטבול אבל מן הראוי להתנות עם הסופר לפחות "טבילת עזרא"ושלא ע"ח לימוד התורה.
במעלת המקווה כתב ספר החינוך [מצווה קע"ג] יחשוב האדם את עצמו לאחר הטבילה כאלו נברא באותה שעה כמו שהיה העולם כולו מיים טרם היות בו האדם. ויתן אל לבו בדימיון כי כמו שנתחדש בגופו יחדש ג"כ פעולותיו לטוב ויכשיר מעשיו וידקדק בדרכי ה יתברך.
המאירי כתב [ספר מדות דף נ"ד]: "אע"פ שבטלוה מכל מקום טבילה זו קדושה גדולה היא וכל המחימיר תע"ב ולא עוד שכמה פעמים אדם ניצול בעבירה מסיבתה".
כתב השל"ה [שער אותיות אות ט] וז"ל: "ועתה לא באתי רק להודיע גודל מעלת המקוה אשרי מי שמרגיל עצמו בטהרה זו תמיד ויועיל לכל הטומאות וגם לטומאת העבירות. ויבוא לידי טהרת הלב ומטהרה זו נמשך לטהרת המחשבה שהיא במח ואח"כ נמשך טהרת כל הגוף רמ"ח אבריו ושסה גידיו שהם כנגד תרי"ג מצוות.
הגר"פ שיינברג הקפיד על טבילה כפעם בפעם. וכששלוהו לעניין טבילת עזרא השיב כי ראוי להקפיד בזה אם כי הזהיר שלא ימנע מעצמו מלימוד תורה ע"ח המקווה שהרי ביטלו טבילה זו משום ביטול תורה
הרב רבינוביץ [פסקי תשובות ס ל"ג] כתב: "וראוי לסופר דקדק ולהקפיד על טבילת עזרא ומקורו בראשונים [דעת זקנים פר פקודי]

סופר  הסת"ם מחוייב להיות בעל תעודת הסמכה כיוון שהתעודה מסכמת את הידע ההלכתי [חק תוכות. כסדרן.. פתוחות וסתומות..כתיבה לשמה.קידוש שמות הקודש ועוד....] שהסופר חייב לדעת לפי תחילה ותוך כדי הכתיבה ואת הידע בדין צורת האותיות.
ובלי תעודת הסמכה ידיו אסורות מלכתוב אפילו אות אחת בתורה כמובא במהר"ש אבוהב ספר הזכרונות והחת"ס בהקדמה ל"קסת הסופר" ור' חיים פלאגי בספרו "תנופת חיים" וכן דעת גדולי זמנינו ולכן שסופר שאינו בעל ידע הלכתי שעוסק במלאכת הסת"ם הורס כל חלקה טובה [גורם ברכות לבטלה.גוזל ועוד..] ואף גורם נזק לאותו אדם המניח אותם ואין לרכוש ממנו סת"ם.