תפילין חרוצות

כתיבת ומכירת תפילין

ייצור בתי תפילין חרוצות

יעוץ והכוונה חינם
ע"י מו"צ לפני רכישה

מכירת קלף

הדרכת בר מצווה

מחירון סט תפילין חרוצות

גם אתם תזכו להניח תפילין כפי שהניח
הדברי חיים מצאנז, הגרי“ז מבריסק זצ“ל והאר“י הקדוש!

גם אתם תזכו להניח תפילין כפי שהניח הדברי חיים מצאנז, הגרי“ז מבריסק זצ“ל והאר“י הקדוש!

דוגמאות כתב של הסופרים שלנו

נוסח ארי מהודר א'

הרב ימיני שליט"א

נוסח חב"ד מהודר א'

הרב דוד שליט"א

נוסח ספרד מהודר א'

הרב יהונתן שליט"א

נוסח ספרד מהודר

הרב שוקרון שליט"א

נוסח ספרד מהודר א'

הרב זוהר שליט"א

פצפון ספרד מהודר א' א'

הרב שי שליט"א

פצפון ספרד מהודר א' א'

הרב דניאל שליט"א

פצפון ספרד מהודר א'

הרב ? שליט"א

יש לך פרשיות? גם לך מגיע בתים חרוצות!

מהן תפילין חרוצות?

תפילין של ראש חייבים להיות מחולקים לארבעה בתים, שבכל אחד מהם מכניסים פרשה אחת מפרשיות התפילין (כמבואר במנחות ובשו”ע סימן ל"ב סעיף ל"ח).
חילוק הבתים צריך להיות ניכר כלפי חוץ כמבואר במנחות ל“ד “ואם אין חריצן ניכר פסולות“ ועלה על שולחן מלכים רבותינו הראשונים וכן פסק הרמב“ם (פ“ג מהלכות תפילין הלכה י”א, ובשו“ע סימן ל“ב סעיף מ’).
בתפילין חרוצות החריץ מחלק את הבתים לארבעה בצורהברורה ע“י נתינת רווח אוויר כ-0.2 מ“מ בין הבתים.

רבנן חכמי ישראל בכל הדורות קבעו פה אחד:

“תפילין חרוצות הן תכלית ההידור, ועדיף שיהה כך”

ניתן לראות שאין דבק בכלל בין המחיצות > ניתן לראות בבירור שאין נקבים בין המחיצות > אין חשש כלל לזיוף חריצים > ניתן לראות חריץ מפולש וניכר להדיא בין הבתים עד למטה > ניתן להעביר את הגיד בשעת התפירה מלמעלה למטה בין המחיצות ממש > כל בית מסומן בקוד זיהוי אישי > לכל בית מותאם מכסה מדויק לשמירת הריבוע > אחריות על הריבוע לכל בית > לכל בית מוצמד חותמת בקרת איכות > עבודה בפראס הידראולי ידני בלבד > שין בולטת וקיר שין ישר במיוחד > ריבוע התפירות מדויק עם מרחקים שווים > ריבוע קציצה מדויק > חללים רחבים ועמוקים > תפירת הבתים בגיד אחד בלבד כולל העברתו בין המחיצות

מתלמידי החכמים המניחים תפילין חרוצות מבית
“קסת הסופר“:

מכון קסת הסופר, אשר הוקם בברכתו של שר התורה מרן הרב קנייבסקי שליט"א, מנוהל ע"י הרב דהרי בעל ניסיון של למעלה מ-19 שנה בכתיבת סת"ם על פי מיטב הדקדוקים, בנוסף להיותו מורה צדק מוסמך בתחום הסת"ם. עובדה זאת מעלה את רמת התוצאות כך ש”קסת הסופר“ הינו שם נרדף לאיכות ללא פשרות.

Read More

הרב יונתן אדוארד שליט"א: "אנחנו רוצים להעלות בקודש, וברור שזו עליה בקודש"

Read More

הרה"ג דב קוק שליט"א: תפילין חרוצות הידור חשוב מאוד...

Read More

הרה"ג שלמה מחפוד שליט"א: "אין מכון כזה בארץ עם כל הדקדוקים הקטנים ביותר"

Read More

המקובל האלוקי הרה"ג בניהו שמואלי: אלו תפילין שהאר"י הקדוש הניח!

Read More

הרב אוירבך שליט"א: "הידור חשוב מאד"

הדרכת בר מצוה

*הדרכה חינם בקנית בתים חרוצות

הבן שלכם הגיע לגיל מצוות, ההתרגשות וההכנות בשיאן, החוויה המיוחדת בהנחת התפילין בפעם הראשונה תלווה אותו כל חייו. הסיור המודרך במפעל, הבנת תהליך ייצור התפילין יחד עם הדרכת הבר-מצוה בהנחת התפילין תוציא אותו נרגש ונפעם.

בית הוראה

כדי להבין מהן תפילין חרוצות נקדים ונאמר כי ישנו הבדל יסודי בין תפילין של ראש לתפילין של יד. בתפילין של יד המצוה היא שארבעת הפרשיות תהיינה בבית אחד. של ראש המצווה שהפרשיות תהיינה בארבעה בתים.
תפילין חרוצות הן תפילין שבהם אתה יכול להבחין שישנם ארבעה בתים נפרדים דהיינו שלושה חריצים המפרידים ביניהם. חריצים אלו הם מפולשים מצד לצד. כך שאפשר להכניס דף נייר בין בית לבית. בתפילין המצויות כיום בשוק מה שמבדיל בין הבתים הוא חריץ חיצוני שנעשה אחרי הצביעה ע"מ שיראו ארבעה בתים.

כאשר יש דבר הפוגם בכשרות התפילין או כאשר הצבע דהה ונראה לא יפה או שהרצועות כבר בלו אע"פ שכשרים מומלץ לשפץ או להתחדש ברצועות משום זה- א-ל-י- ואנוהו.

יש להקפיד בכמה דברים:
-שישנם ד' פרשיות קדש, והיה- כי- יביאך- שמע- אם שמע.
-שאין נקב הפוסל את הבית (כי לאחר הכנסת הפרשיות אי אפשר לראות כל נקב).
-להכניס הפרשיות במאוזן ישר ושלא יהא הכתב הפוך.
-לכרוך שערות על הפרשיה.
-לכרוך קלף על הפרשיה.
-להתבונן שאין איזה לכלוך בפרשיות (שיכול לפסול).
-יש לשים לב כי קדש כי יביאך, שמע, פרשיות פתוחות המתחילות בתחילת שורה ורק פרשה והיה אם שמוע מתחילה לאחר רווח 9 אותיות (לספרדים ולעדות המזרח) 
(ופ. שמע מסתיימת ללא רוח 9 אותיות ופ. קדש, והיה כי יביאך מסתיימות עם רוח של לפחות 9 אותיות.)
-לכרוך שוב שערות על הקלף.
– להכניס הפרשיה בתוך חלל הבית (הקציצה) ולא בחלל תיתורא (בתש"י מקילים
כשאין אפשרות שיהיו דפרשיות רק בתוך חלל הקציצה ובלבד שלא יהיו הפרשיות בתוך 
חלל תיתורא תחתונה כי זה פוסל) ושהפרשיה תהא תפוסה בתוך מקומה ולא נופלת.
– הפרשיות יהיו מימין הקורא- קדש- והיה- כי- יביאך-שמע- והיה- אם- שמע (בתפילין 
דרש"י).
-כאשר תופרים יש לשים לב שתמיד נשאר צורת ריבוע במהלך התפירה ואם יש צורך 
לתקן בתוך כדי התפירה.
-ישנם כמה דברים המעכבים את כשרות התפילין כאשר לא אמר "לשם קדושת תפילין"
וישנם דברים השנויים במחלוקת לומר לפני ההתעסקות בתפילין " כל מה שאעשה היום
בעסק התפילין הרי זה לשם קדושת תפילין" ותיכף יתעסק בתפילין. וטוב לומר לפני כל
שינוי פעולה לשם קדושת תפילין.

עור הרצועות צריך להיות מעור בהמה חיה ועוף טהורים[שו"ע סימן ל"ג סעיף ג]
רוחב הרצועות של יד ושל ראש כאורך שעורה [שו"ע סימן כ"ז סעיף י"א]
אורך שעורה לפי הגר"ח נאה הוא 10מ"מ ולדעת החזו"א 11 מ"מ וצריך אדם ליתן לב שלעיתים במשך הזמן הרצועה נשחקת או נקרעת במקצת ואין באותו מקום השיעור הנדרש
שיעור אורך הרצועה בתחילה של יד כדי שהידקה על הזרוע ויקשור הקשר ותמתח על אצבע אמצעית ויכרוך ממנה שלושה כריכות ויקשור[ש"ע סימן כ"ז סעיף ח]
ובתפילה של ראש רצועה של ימין עד הטבור ושל שמאל עד החזה [מ"ב ימן כ"ז] אכן דעת השו"ע   ששתי הרצועתיגעו עד החזה
הרצועות צריות עיבוד לשעימה   [סימן ל"ג סעיף ג] ובעוונותינו הרבים התגלה שאנשים ייצרו הרצועות מעורות שמיועדות לנעליים וכדומה ה ישמור ולכן מסקנת הדברים שיש להקפיד לקנות מיצרן רצועות שידוע ביראת שמיים ובפיקוח רבני.

לא יקל ראש כלל ויחפש אחר סופר ירא אלוקים מאד וסר מרע וחרד אל דבר ה' [כף החיים סעיף י הלכה כ"ג] שיכתוב בעבורו את פרשיות התפילין . וערך בחירת הסופר חשוב יותר מיופי הכתב כמובא ב"קול יעקב" סימן ל"ב קט"ו ובשו"ת "אבן יקרה "שנשאל באחד שיש לו שני זוגות תפילין האחד כשר לכתחילה והשני רק בדיעבד.אולם הזוג של דיעבד הוא מסופר מומחה לרבים ומפורסם גדול והשני הוא מסופר פשוט כאחד מסופרי הזמן ואיזה מהם יניח? והשיב שיניח התפילין של המפורסם אף שהם בדיעבד .
על פי האמור חובתינו האישית לפני רכישת תפילין לתת את המשקל הרב על בחירת הסופר כי קדושת התפילין נאצלת אך ורק מרוחו של הסופר.

כתב ב"פרי עץ חיים " [שער התפילין פ"י דף כ"ד] וז"ל
 וז"ל: "ומורי זלה"ה ציוה לעשות התפילין שבראשו שיהיו החריצים עמוקים עד המעברתא. ויהיו נפרדים הד’ בתים כל אחד מחבירו עד למטה במקום מושב המעברתא שלהם.  גם ציווה שיעברו הגידין בשעת התפירה מעבר לעבר להפסיק בהם באמצע החריצין בין בית לבית כאשר היו תופרים אותו.
וגם בהמשך דבריו לעניין תפילין של שמושא רבה כתב:
"וגם היו באופן הנ"ל שהיו החריצים נוגעים עד למטה וגם שיעברו הגידין באמצע כל חריץ וחריץ כנ"ל.
ודברים אלו מובאים בלשון זה בספר עולת תמיד [ענין התפילין] ובשער המצות [שם]
בשער הכוונות [ענין התפילין דרוש ו] נזכר עניין זה אמנם הדברים שם נזכרו בקיצור ולא נכתבו אלה לעניין שמושא רבא וז"ל: ואח"כ יעשה זוג תפילין דרש"י כסברת שמושא רבא שהם אצבעיים על אצבעיים
וחריצים שקועים עד מקום המעברתא באופן שיהיו כל בית ובית חלוק ומפורד מחבירו ובעת התפירה היו חוטי הגידים מפסיקים ועוברים בתוך החריצים ממש מצד זה לצד זה.
והובאו דבריו בספר תשובות והנהגות [ח"א או"ח סימן מ"ז] ותמה שם מדוע לא מקפידים על כך בתפילין דשמושא רבא.
לאמור לעיל דעת האר"י ז"ל שבכל תפילין יש לעשות כן. ואף שלא נזכר במפורש בשער הכוונות ילמד סתום מן המפורש.
וכבר עמד בזה הגה"ק מקלוזנבורג צאנז [מנחת יהודה וי"ם ס"ב] שהאריך להוכיח חשיבות העברת הגיד בין הבתים ע"פ ההלכה וכן ע"פ הקבלה והוסיף להביא מדברי המקובלים [המשנת חסידים תקון תפילין פ"ט אות ה] וכן בספר הקנה [סוד מצות תפילין ל"ג.י]
וז"ל המשנת חסידים: "ויעביר גיד התפירה בעודו תופר בין בית לבית להפרידם"
וז"ל ספר הקנה: "גם יעביר חוט התפירה ג’ חוטין ויעביר אל עבר ג’ חריצים שב ד’ פרשיות כי הוא תקון והבדל בצנורות"
וכעין דברים הללו מובא
בספר "מצת שימורים": "וחוט התפירה יהיה סובב משתי רוחות. ויעביר החוט של התפירה בין כל בית ובית ויעשה החריצים עד למטה שהוא מצוה מן המובחר כדי שיהיה היכר היטב בין הפרדת כל בית ובית

ואע"פ שהגאון יעקב חיים סופר בספרו "קול יעקב" לא העלה דברי האר"י הללו כדרכו בכל מקום.
היינו טעמא ע"פ מה שכתב שם בשם: "הרב חיד"א [בברכ"י לב.א] שכיוון שחששו לקלקול הרבוע נימנעו מליתן גיד בין הבתים .אמנם שברוך ה' כיום ניתן לקיים את שניהם ודאי שכך יש לעשות.

כתב ב"פרי עץ חיים"  [שער התפילין פ"י דף כ"ד] וז"ל
 וז"ל: "ומורי זלה"ה ציוה לעשות התפילין שבראשו שיהיו החריצים עמוקים עד המעברתא. ויהיו נפרדים הד’ בתים כל אחד מחבירו עד למטה במקום מושב המעברתא שלהם. גם ציווה שיעברו הגידין בשעת התפירה מעבר לעבר להפסיק בהם באמצע החריצין בין בית לבית כאשר היו תופרים אותו.
וגם בהמשך דבריו לעניין תפילין של שמושא רבה כתב:
"וגם היו באופן הנ"ל שהיו החריצים נוגעים עד למטה וגם שיעברו הגידין באמצע כל חריץ וחריץ כנ"ל.
ודברים אלו מובאים בלשון זה בספר עולת תמיד [ענין התפילין] ובשער המצות [שם]
בשער הכוונות [ענין התפילין דרוש ו] נזכר עניין זה אמנם הדברים שם נזכרו בקיצור ולא נכתבו אלה לעניין שמושא רבא וז"ל: ואח"כ יעשה זוג תפילין דרש"י כסברת שמושא רבא שהם אצבעיים על אצבעיים
וחריצים שקועים עד מקום המעברתא באופן שיהיו כל בית ובית חלוק ומפורד מחבירו ובעת התפירה היו חוטי הגידים מפסיקים ועוברים בתוך החריצים ממש מצד זה לצד זה.
והובאו דבריו בספר תשובות והנהגות [ח"א או"ח סימן מ"ז] ותמה שם מדוע לא מקפידים על כך בתפילין דשמושא רבא.
לאמור לעיל דעת האר"י ז"ל שבכל תפילין יש לעשות כן. ואף שלא נזכר במפורש בשער הכוונות ילמד סתום מן המפורש.
וכבר עמד בזה הגה"ק מקלוזנבורג צאנז [מנחת יהודה וי"ם ס"ב] שהאריך להוכיח חשיבות העברת הגיד בין הבתים ע"פ ההלכה וכן ע"פ הקבלה והוסיף להביא מדברי המקובלים [המשנת חסידים תקון תפילין פ"ט אות ה] וכן בספר הקנה [סוד מצות תפילין ל"ג.י]
וז"ל המשנת חסידים: "ויעביר גיד התפירה בעודו תופר בין בית לבית להפרידם"
וז"ל ספר הקנה: "גם יעביר חוט התפירה ג’ חוטין ויעביר אל עבר ג’ חריצים שב ד’ פרשיות כי הוא תקון והבדל בצנורות"
וכעין דברים הללו מובא
בספר "מצת שימורים": "וחוט התפירה יהיה סובב משתי רוחות. ויעביר החוט של התפירה בין כל בית ובית ויעשה החריצים עד למטה שהוא מצוה מן המובחר כדי שיהיה היכר היטב בין הפרדת כל בית ובית

ואע"פ שהגאון יעקב חיים סופר בספרו "קול יעקב" לא העלה דברי האר"י הללו כדרכו בכל מקום.
היינו טעמא ע"פ מה שכתב שם בשם: "הרב חיד"א [בברכ"י לב.א] שכיוון שחששו לקלקול הרבוע נימנעו מליתן גיד בין הבתים .אמנם שברוך ה' כיום ניתן לקיים את שניהם ודאי שכך יש לעשות.

יש לבדוק בתפילין: צורת ריבוע בבית (קציצה).
רבוע בתיתורא ורבוע התפירות למעלה ולמטה.
את פינות הבתים ושאין פגימות הפוסלות את צורת הריבוע.
וכן בין הבתים דהיינו החריצים בתש"ר שגם שם יש דין – פגימה הפוסלת בשיעור חגירת ציפורן שהוא מילימטר כמו שפסקו האחרונים.
שאין נקבים בין המחיצות הפוסלים את הבית.

רצועות התפילין

גם יש לבדוק את הרצועות שאינם חתוכות או מקולפות וניכר הלובןושיהיו הרצועות  בשיעור מינימלי שהוא 10 מ"מ 9מ"מ בדיעבד לאורך כל הרצועה
חוץ מהקצוות של הרצועה שאין שם דין רוחב רצועה יו"ד בתש"י והרצועה העודפת על האורך הנדרש.

פרשיות התפילין
שישנם ד פרשיות שהוכנסו בצורה נכונה שישנם ד  פרשיות שכתובות בצורת הלכתית.[תתבצע ע"י מגיה מוסמך בלבד]

תפילין של ראש עשויות מארבעה בתים נפרדים [שו"ע סימן ל"ב סעיף ל"ח]
פרודות פירושו שהבתים אינם מחוברים זה לזה בדבק.
טעם הדבר כיוון שיש הסוברים שדבק נחשב לחיבור וא"כ נמצא שאם ידביק את הבתים זה לזה אין כאן ארבעה בתים אלה ביית אחד.
אמנם בדורות האחרונים נהגו חלק מן יצרני הבתים להדביק את הבתים ע"מ שלא יתקלקל הריבוע. תהלה לאל כיום ניתן ליצר תפילין "תפילין חרוצות" [פרודות עם הפסק  אוויר בין הבתים] ללא חשש שיתקלקל הרבוע ובוודאי ראוי יותר  לקנות תפילין כאלו.

הלכה למשה מסיני שיהיו הרצועות שחורות מבחוץ [שו"ע ס ל"ג סימן ג]
ולעניין הבתים החלקו הפוסקים אם הוא הלל"מ או לנוי[מ"ב ס ל"ב סימן מ]
על הרצועות להיות שחורות כעורב [ברוך שאמר מ"ב סימן ל"ג]
רצועות שנתישנו ודהה צבען צריך להשחירן מחדש.ובמקום הידוק הקשר מצוי שהצבע נקלף ודוהה וצריך להזהר בזה!
הצביעה צריכה להעשות: "לשם קדושת תפילין" יש להעדיף לצבוע בצבע שאין בו ממשות [מ"ב סימן ל"ב סעיף קפ"ה].
צבע שאינו נקלט בעור ואחר זמן נתקלף כמו נייר אינו נחשב לצביעה ופסול [מ"מ שם]
רצועה שאין ברוחבה כשעורה דהיינו 10מ"מ לא יוצאים בה ידי חובה.

תפילין צריכות להיות מעור בהמה חיה או עוף טהורים [שו"ע סימן ל"ב ס"ק ל"ז] ואפילו מנבלות וטרפות שלהם [שם]
בדורות הראשונים עשו את התפילין מעור בהמה דקה [כבש.עז] בתחילת המאה הקודמת השתכללה צורת עיבוד העור והחלו לייצר תפילין מעור בהמה גסה [שור פרה] בתי התפילין הראשונים שנעשו בדרך זו היו גדולים מאד עקב הקושי שהיה ביצורן.כיום ניתן למצוא בתים מעולים מעור בהמה גסה באיכות מעולה תוך שמירה על כל ההידורים ההלכתיים והמובחר הוא עור מחלק הצואר של הבהמה שהא עור בלי נקבים [שבט הלוי ח"א סימן י"ד]
אחד היתרונות שיש לעור בהמה גסה שבעור בהמה דקה נוצרים נקבים וקרעים במהלך הייצור עקב דקות העור. יתרון נוסף שבעור בהמה דקה קשה לעשות את התיתורא [החלק הסוגר את הבתים] והביית מעור אחד.
גם בבהמה גסה תוך כדי הייצור נוצרים נקבים וחורים בבתי התפילין פעמים שהם פוסלים את התפילין! נקבים אלו נוצרים תוך כדי מתיחת העור במהלך הייצור או בשעת חיתוך ושיוף העור. לאחר גמר עשיית הבתים הנקבים אינם נראים כיוון שהם מוסתים בין הבתים וקיפולי העור או בגלל מילוי דבק או צבע.
ארבעת בתי התפילין של ראש יש לעשותן מעור אחד דווקא ולא מעורות תפורים או דבוקים.ודבר זה תלוי בשאלה האם ע"י תפירה או דיבוק נחשבים העורות המחוברים כעור אחד [עיין במ"ב סימן ל"ב ס"ק קע"ג] ועיין בערך "פרודות"שיש שנהגו להדביק את הבתים של ראש זה לזה כדי לשמור על הרבוע וכתב החת"ס שהעושים את התפילין מדובקות ממה נפשך? שאם דבק נחשב חיבור הרי אין כאן ארבעה בתים אלה ביית אחד . ואם דבק אינו נחשב חיבור הרי שהתפילין עשויות משני עורות.
בתפילין הנעשות מעור בהמה גסה ניתן ביתר קלות לעשות את הביית והתיתורא מעור אחד ועל כן יש להדר ולקנות מעור אחד.

מותר להניח אף לכתחילה תפילין שהפרשיות שבו נכתבו על קלף משוח אמנם לכתחילה ודאי יקפיד לקנות תפילין שנכתבו על קלף שאינו משוח שיש לחוש לדברי המחמירים בכתיבה על קלף משוח [ילקוט יוסף כ"ה.ט]

תפילין מורכבות משלשה חלקים בתים פרשיות ורצועות. תפילין מהודרות הם תפילין שהשקיעו בצורה המהודרת ביותר מבחינת ההלכה ובהם יוצאים ידי חובה רוב הדעות והדקדוקים שיש במצוות התפילין . הן בתיקון הקלף בבתים וברצועות. שנית הסופר סתם שכותב את הפרשיות. ושלישית הכתיבה הנאה ועשיית בתים נאים לכבוד ה בבחינת זה אלי ואנוהו. ישנם הידורים המצריכים עמל ויגיעה מיוחדת וממילא המחיר יעלה בהתאם. ישנם סופרי סת"ם שנתפרסמו במעשיהם הטובים והכל משחרים לפתחם וממילא המחיר עולה רק נספר שמרן הגרי"ז מבריסק היה מחליף מפעם לפעם את תפיליו וכשנשאל על כך השיב שאנשים רגילים לפרקים לקנות חליפה חדשה וכך היחס שלו למצוות תפילין.

הלכה למשה מסיני שיהי הבתים נתפרות בגידי בהמה וחיה טהורים.
תפירה זו צריכה להיות מרובעת וצריך לתפור מלמעל ולמטה שלש תפירות מכל צד ויחדיו יהי שנים עשר תפירות. יש מי שאומר שתפירות אלו יעשו בחוט אחד [שו"ע סימן ל"ב סעיף מ"ט-נ"א]
התפירה צריכה להיות עשויה: "לשם קדושת תפילין"
נקבי התפירה צריך שיהיו קטנים כמידת האפשר כדי שלא ימשך החוט לצדדים ותהיינה התפירות שוות [מ"ב סימן ל"ב ס"ק קע"ז]
וכתב בשו"ת הלוי [ח"ה סימן י"ג] שצריך להזהר לשמור את הרבוע גם בזווית החריץ שנהגו לעשות בתיתורא כדי שיכנסו חוטי התפירה יש נהגו שלא לעשותו.

בתפילין שהוחזקו בכשרות מעיקר הדין אינם צריכות בדיקה
ואם אינו מניחו אלא לפרקים או אם כאשר יש ריעותא מחמת איזה גורם חיצוני [כגון רטיבות או חשיפה לשמש]שיתכן נוצר פגם בתפילין ,אזי צריך בדיקה כל שלש שנים . אולם בזמנינו רבו המכשולים וגדולי דורנו פסקו שצריך בדיקה פעמיים בשבע שנים וממדת חסידות יבדוק כל שנה.

הסופר לא חייב לטבול אבל מן הראוי להתנות עם הסופר לפחות "טבילת עזרא"ושלא ע"ח לימוד התורה  .
במעלת המקווה כתב ספר החינוך[מצווה קע"ג]יחשוב האדם את עצמו לאחר הטבילה כאלו נברא באותה שעה כמו שהיה העולם כולו מיים טרם היות בו האדם .ויתן אל לבו בדימיון כי כמו שנתחדש בגופו יחדש ג"כ פעולותיו לטוב ויכשיר מעשיו וידקדק בדרכי ה יתברך.
המאירי כתב [ספר מדות דף נ"ד]:"אע"פ שבטלוה מכל מקום טבילה זו קדושה גדולה היא וכל המחימיר תע"ב ולא עוד שכמה פעמים אדם ניצול בעבירה מסיבתה".
כתב השל"ה [שער אותיות אות ט]וז"ל :"ועתה לא באתי רק להודיע גודל מעלת המקוה אשרי מי שמרגיל עצמו בטהרה זו תמיד ויועיל לכל הטומאות וגם לטומאת העבירות.ויבוא לידי טהרת הלב ומטהרה זו נמשך לטהרת המחשבה שהיא במח ואח"כ נמשך טהרת כל הגוף רמ"ח אבריו ושסה גידיו שהם כנגד תרי"ג מצוות.
הגר"פ שיינברג הקפיד על טבילה כפעם בפעם.וכששלוהו לעניין טבילת עזרא השיב כי ראוי להקפיד בזה אם כי הזהיר שלא ימנע מעצמו מלימוד תורה ע"ח המקווה שהרי ביטלו טבילה זו משום ביטול תורה
הרב רבינוביץ [פסקי תשובות ס ל"ג]כתב :"וראוי לסופר דקדק ולהקפיד על טבילת עזרא ומקורו בראשונים [דעת זקנים פר פקודי]

בהידור מצווה ישנם שני ענינים
עניין אחד הוא לעשות חפץ נאה למצוה :ספר תורה נאה. תפילין נאות. מזוזה נאה. והידור זה איננו נוגע לכשרות המצוה
ועניין שני הוא הידור הנוגע לכשרות המצוה.
בתפילין שאינן חרוצות ישנו חשש פסול לחלק מן הפוסקים ועל כן אע"פ שבוודאי אין לפסול תפילין שאינן חרוצות מ"מ לעשות תפילין חרוצות הוא הידור חשוב.
ולעניין הידור מצוה ומעלת התפילין
לך נא ראה בסה"ק פלא יועץ דברים חוצבי להבות בעניין הידור מצוה וז"ל שם:
"הידור מצוה מורה על האהבה לשי"ת .כי העובד מיראה אינו מבקש אלא לצאת ידי חובה אבל העובד מאהבה לפי רוב החיבה מדקדק בה שלא תחסר כל בה.והמוסיף להתנאות זה לו למופת ולאות שהוא עובד את השי"ת בכל לבבו ובכל מאודו ומרבה בכבודו.ומה מאוד יבוש ויכלם לעוה"ב האיש אשר הוא מקפיד על מלבושו וכלי תשמישו שלא יהא בהם קרוע ומטונף וכדומה ומיפה ביתו בסיד וציורים וכיורים ובמצוות ה אינו מקפיד .ואשרי האיש האוהב את קונו ומכבד ה' מהונו ומרבה הוצאות על המצוות להתנאות ישא ברכה מאת ה' צבאות ע"כ.
וכיוצא בזה כתב המ"ב סימן ל"ז סק"ד בשם החיי אדם בעניין חובת ההידור והדיקדוק במצות תפילין וז"ל: יען כי גדול כח מצות תפילין כ"כ ולהיפך העונש ר"ל .לכן יזהר כל אדם לקנות תפילין מסופר מומחה ויר"ש ובעל תורה וכן הרצועות יקנה מאיש נאמן שיהיה בטוח שנעבדו לשמן… וכל ירא שמיים יתן אל לבו אם על מלבושיו וכליו הוא מהדר שיהיו כתיקונם מכ"ש בחפצי שמיים שלא יצמצם ויחוס על הכסף . אלא יהדר לקנות אותן כשהם בודאי כשרים אף שמחירם רב.
והד"מ סימן ל"ז הביא בשם המרדכי בהלק"ט :שיש לאדם להדר אחר תפילין נאים שנאמר:"זה אלי ואנוהו" דהיינו שכתבם לבלר אומן בכתיבה נאה ובדיו נאה ובקולמוס נאה וקלפים נאים ובתים מהודרים ע"כ
ובערוך השולחן סימן ל"ז סק"ב כתב: שלכן שצריך כל איש מישראל ליזהר במצוה הגדולה הלזו ושיהדר אחר סופר ירא אלוקים ותפילין נאים ומהודרים.ויזכור שלא בכל יום רוכש תפילין והם לשנים רבות ואיך יקמץ הכסף המעט על מצוה גדולה לרבות בשנים

חייב אדם למשמש בתפילין כל זמן שהם עליו[רמב"ם פ"ד.י"ד] בכדי שלא ישיח דעתו מהם אפילו רגע אחד שקדושתן גדולה מקדושת הציץ. שהציץ אין בו אלה שם קודש אחד בלבד ואלו יש בהם עשרים ואחד שמות קודש.
ועוד מובא [יערות דבש חלק א דרוש ג] תפילין על הראש והיד להורות כי השגחת ה עלינו בכל מחשבותינו ובכל מעשינו ושם ה נקרא עלינו מבלי שכחה ובגלל כן אמרו חז"ל שחייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה להורות שתמיד ניחס כל המעשים והפעולות לה ולא לטבע כלל.ולא נצייר שום רגע וזמן מהזמנים שבחיינו בלי השגחת ה לפרטות.
ומובא בפני מנחם המיוחס לאדמור מגור  שבני ישראל הם תפילין דמארי עלמא וכתוב שחייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה .כמו כן ה יתברך אינו משיח דעת מישראל גם בחשכות הזמן ובקושי הגלות ולעולם מתקיים:"אשר לו אלוקים קרובים אליו"

 עורות מתוקים או מלוחים
העורות מיובאים מחו"ל בכדי לצאת מחשש בכור .
 ישנם שני סוגים של יבוא עורות.  יבוא עורות מאירופה שמגיעים מלוחים [שמלח אותם הגוי] ויבוא עורות מאמריקה שמגיעים בקירור קפואים[ דהיינו מתוקים]
עורות אמריקאים או אירופאים
עורות שמיובאים מאמריקה נבחרים בהקפדה תוך שימת דגש על משקל וגודל השור הם ניחנים באלסטיות ובעובי הם לא שומניים והם חזקים יותר . הם מגיעים קפואים ללא מליחה והם מהודרים יותר אמנם עלות  השינוע שלהם יקרה מאד ולכן הם יקרים יותר
קימים פוסקים הסוברים שהמלח הוא תחילת עיבוד ולכן מליחת העור צריכה להתבצע רק על ידי יהודי בלבד לשם קדושת תפילין "
 אמנם יש פוסקים המקילים במליחת העור על ידי גוי כיוון שהם סוברים שהמלח הוא לא עיקר העיבוד . ולכן יר"ש הרוצה לצאת ידי חובת כל הפוסקים יקח עורות מתוקים דהיינו עורות שהגיעו מחו"ל קפואים ויהודי עיבדם בארץ "לשם קדושת תפילין"

תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני[שו"ע ל"ב.ל"ט]
דין הריבוע נוגע לשלשה חלקים שבתפילין:הקציצה. התיתורא. והתפירות.
יש לציין שהריבוע צריך להיות מעור הבתים ולא מטיח או מהצבע המצפה אותם[מ"ב שם ס"ק קפ"ה] ועל כן אדם הרוכש תפילין יפנה ליצרן ויבדוק שאין חשש ח"ו שהשלים ח"ו את ריבוע התפילין באופן שפוגע בכשרותן.
קימים מספר דרכים לרבע את התפילין
רבוע מכונה- הרבוע נעשה ביד אדם המוביל את הבית לכרסם  שמסתובב ע"י חשמל.
רבוע רגל-  הרבוע נעשה ביד אדם המוביל את הבית לכרסם שמסתובב בכח הרגל של המרבע.
רבוע יד  –  הרבוע נעשה ביד אדם המוביל את הבית לכרסם שמסתובב ע"י אדם נוסף באופן ידני.
הפוסקים דנו בהרחבה לעניין עשית הריבוע ע"י מכונהונביא בקצרה את עיקרי הדברים:
הרמב"ם בפ"ג מהלכות תפילין הלכה ט"ז כותב:"אין עושה התפילין אלא ישראל,שעשייתן ככתיבתן מפני השין שעושין בעור כמו שאמרנו .לפיכך אם חיפן גוי  או תפרן פסול. וה"ה לכל הפסול לכתבן שלא יעשה אותן" וכן פסק בשו"ע או"ח סימן ט"ל סעיף ב.
ע"פ האמור דנו האחרונים על עשיית התפילין באמצעות מכונה חשמלית המכרסמת את הבית ומרבעת אותו. האם פעולה משותפת זו של האדם המקרב את הבית אל המכונה והמכונה חותכת מוגדר כמעשה האדם? או כמעשה המכונה?
ובשו"ע יו"ד סימן ז' מבואר דיכול אדם לקבוע סכין בגלגל של עץ ולסבבו בידו או ברגלו ומשים צוואר הבהמה או העוף עד שישחט בסיבוב הגלגל ואם המים הם המסבבים את הגלגל אע"פ ששם הצואר כנגדו בשעה שסבב ונשחט הרי זו פסולה ולכאורה דמי ממש לנידון דידן.
ודנו הארונים במה שיש לחלק בין הנידונים[יעויין במקורות דלהלן] והנה רבים מהאחרונים הסכימו להכשיר מדינא בריבוע מכונה כמבואר במנחת שלמה ח"ב סימן ד וכן בשו"ת "בצל החכמה" ח"ה נ"ב מצדד להכשיר מדינא.וכן דעת שו"ת "שבט הקהתי" ח"ד סימן י"ט.וכן כתב בשו"ת תשובות והנהגות ח"ב סימן כ"ח.וכן נוטה דעת שו"ת "קנין תורה" ח"ז סימן ב.
אמנם רובם ככולם סימו שאע"פ שרבוע מכונה כשר ראוי להחמיר בדבר ולעשות רבוע רגל או רבוע יד.   ובשו"ת קנין תורה סיים שהבד"ץ בירושליים דנו בזה ולא העלו היתר.  וכתב עוד דאם בעיניני עולם הזה אדם בוחר לו את היותר בטוח בלי פקפוק ק"ו במצוה גדולה זו כתפילין שהוא לכל ימי חייו בוודאי יש להזמין את היותר כשר הנעשה ע"י כח אדם בלבד אפילו שעולה בדמים יקרים. וכן בשו"ת בצל החכמה שם כתב:"טרחתי בכל הכתוב למעלה להביא קצת צדדי היתר לרבע התפילין ע"י ישראל המחזיק את הבתים וע"י מכונה חשמלית כבזמנינו אבל כידוע יש כמעט בכל פרט של צדדי היתר הנזכרים גם חולקים"
וגם בשו"ת תו"ה כתב דמי שקונה תפילין מהודרים בוודאי שראוי להדר בזה
ובשו"ת להורות נתן חי"א סימן א-ג דעתו לפסול מדינא כל שאינו עושה את הרבוע  ביד ממש.

בעשיית הבתים יש להקפיד על עשיה לשמה ברבים משלבי העשיה. עשיה לשמה פירושה שעושי התפילין צריך לאמר לפני העשיה שעושה :לשם קדושת תפילין"
ואלו המלאכות שצריך לעשות לשמה:
1. עיבוד עור הבתים 
2. עיבוד עור הרצועות
3. עשיית הריבוע  
4. עשיית השין    
5. עשיית התיתורא
6. עשיית הקשרים
7. כריכת השיער והקלף על הפרשיות
8. תפירת הבתים
9. תפירת הבתים
10. צביעת הרצועות

על פי ההלכה תפילין של ראש מורכבות מעור אחד בו ישנם ארבעה בתים וביניהם חריץ.
בכל תפילין ניתן לראות סימנים המבדילים בין ביית לביית שנעשו ע"י סימון חריץ  מועט בעור.
בתפילין חרוצות ניתן לראות חריץ גמור ומפולש המפריד לחלוטין בין הבתים כדי כך שיש אוויר בין ביית לביית וניתן להכניס דף נייר בין הבתים.

ההידורים שיש רק בתפילין חרוצות
א.ניתן לראות שאין  דבק בכלל בין המחיצות
ב. ניתן לראות בברור שאין נקבים בין המחיצות .
ג. ניתן לראות בלא זויפו חריצים 
ד. החריץ מפולש וניכר להדיא בין הבתים עד למטה
ה. יכולת להעביר את הגיד בשעת התפירה מלמעלה למטה בין המחיצות ממש
ו. הביית ניתפר בגיד אחד מהתחלה ועד הסוף
ז. כל ביית מסומן בקוד זיהוי אישי.
ח. כל ביית מותאם מכסה מדוייק לשמירת הרבוע
ט. אחריות על הרבוע לכל ביית
י. לכל ביית מוצמד חותמת"בקרת איכות" ואישור המשגיח של הבד"ץ
 
הידורים נוספים שקימים בתפילין חרוצות
א. עבודה בפראס הידראולי ידני בלבד .
ב. שין בולטות במיוחד.
ג. קיר שין ישר..
ד. רבוע התפירות מדוייק. עם מרחקים שווים
ה. רבוע קציצה מדוייק.
ו. חללים רחבים ועמוקים. 
ז. תפירה ללא חציצה של דבק.
ח. תפירת הבתים בגיד אחד בלבד.
הידורים בכתיבת הפרשיות
א. הקפדה על סופרים שקובעים עתים לתורה  כל יום. 
ב. הקפדה על סופרים בעלי תעודת הסמכה בלבד.
ג. הקפדה על סופרים במכשיר מוגן
ד. סופרים עם הנהגות של"שמירת עיניים.הלכות לשון הרע. 
ה. הקפדה על סופרים נשואים בלבד.
ו. הקפדה על כתיבה הלכתית מהודרת באישור ובפיקוח מורה צדק צמוד
ז. הקפדה על דיו וקלף בכשרות בלבד.
ח. הקפדה פתוחות וסתומות ג פעמים אש"ר.
ט. הקפדה על טיוג שעטנ"ז ג"ץ בד"ק חי"ה כולל יודים.
י. הקפדה על מרווחים הלכתיים בין האותיות והתבות.
הידורים נוספים בכתיבת הפרשיות
א. כתיבה על קלף עבודת יד ללא תנאי.
ב. כתיבה על קלף מעופץ. . 
ג. תענית דיבור בשעת הכתיבה
ד. ללא נגיעת סכין.
טבילה במקווה. [מעלות גדולות ונשגבות יש בטבילת המקווה]
 קלף עבודת יד ללא תנאי. [לצאת אליבא דכולי עלמא]

המגיה [בודק הסתם]
המגיה הינו אדם שדרגתו בידיעת הסת"ם גבוה מדרגתו של הסופר.בעוד הסופר צריך לדעת את צורת האותיות והדינים הנוגעים לכתיבה כגון:קידוש הכתב והשמות.כתיבה כסדרם בתו"מ. חק תוכות ועוד…] המגיה צריך להיות ברמת ידיעה גבוה יותר ועליו להבחין בכל הבעיות העלולות להיווצר בצורת האותיות ולדעת את הדין בכל עניין ועניין.
עליו להכיר את ספרי הפוסקים ואת ההלכה המקובלת בכל שאלה וכן את המנהגים השונים. האחריות המוטלת על המגיה כבדה מאד ובכל החלטה צריך שיקול דעת וזהירות גדולה.מחד אם יכשיר הפסול גורם ליהודי להפסיד מצווה במשך שנים ולברך ח"ו ברכה לבטלה ומאידך אם יחמיר ויפסול הכשר מפסיד ממונם של ישראל וגורם הבאת שמות הקודש לגניזה שלא לצורך שהוא איסור חמור ביותר .
על המגיה יש חובה להיות מוסמך לכך ובעל תעודה המורה שהוא ניבחן בהלכות אלו והוסמך לכך ולכן כשאדם מוסר או רוכש סת"ם יש לבקש אישור שאכן בוצע בסת"ם הגהה ע"י מגיה מוסמך .

שאל את הרב

מאמרים

עורות מתוקים או מלוחים

תפילין חרוצות דעת האר"י

מהן תפילין חרוצות?