ספרי תורה

כתיבת ומכירת ספרי תורה חדשים

מתן שמאות לספרי תורה חדשים

יעוץ והכוונה חינם ע"י מו"צ לפני רכישה

תיקון וחידוש ספרי תורה

מבחר ענק של תיקים לספרי תורה

מכירת קלף

בית הוראה לשאלות בעניני סת"ם

דוגמאות כתב של הסופרים שלנו

נוסח ק"ק תימן - ספרד

הרב רועי שליט"א

נוסח ק"ק תימן - ספרד

הרב רונן שליט"א

נוסח ק"ק תימן - ספרד

הרב עמיחי שליט"א

נוסח ק"ק תימן - ספרד

הרב ניסים שליט"א

נוסח ק"ק תימן - ספרד

הרב לוי שליט"א

נוסח ק"ק תימן - ספרד

הרב יעקב שליט"א

נוסח ק"ק תימן - ספרד

הרב דניאל שליט"א

נוסח ק"ק תימן - ספרד

הרב גמיל שליט"א

נוסח ק"ק תימן - ספרד

הרב אסף שליט"א

נוסח ק"ק תימן - ספרד

הרב בדוד שליט"א

כיסוי ספר תורה יפה
ומהודר כבודה של תורה

מצווה לעשות לספר תורה כיסוי יפה ומהודר, והתימנים והספרדים נהגו לעשות לו כיסוי תיק של עץ מעוטר או של כסף ושאר מיני מתכות,והאשכנזים נוהגים לעשות לו עצי חיים אשר יריעות הספר תורה תפורים וכרוכים עליהם ומכסים אותו בפרוכת נאה,וכל מקום יעשו כמנהגם, כי אין עיכוב בדבר זה,והעיקר שישתדלו לעשות את הכיסויים אלו בהידור ככל שאפשר כי הוא כבודה של תורה. וע"ע נמי בסימן שירה חדשה [עמוד ע"ה] שהביא שהגאון רבי נתן אדלר היו לו טבעות של כסף על עצי החיים של הספר תורה שלו, לפאר ולרומם את כבוד התורה.

משקל התיק

חשוב שהתיק יהיה מורכב מחומרים איכותיים בכדי שיחזיקו לאורך שנים רבות ושחומרים אלו יהיו בעלי משקל מינימלי ביותר.

הריקועים

היופי הבולט בתיק הוא דוגמת הריקועים המולבשים על התיק, והם אלו שיוצרים את יופי התיק. הריקועים הנ"ל יסודם בנחושת המצופה בכסף או בזהב טהור. חשוב שהנחושת תעבור מספר ציפויים באמבטיית כסף בכדי שהתיק שאנו בוחרים יהיה יפה אך לא על חשבון האיכות.

עבודה עברית

מבחינת הלכתית אין איסור לייצר תיק לספרי תורה בסין או על ידי גוי. כשבאו עם ישראל לדוד המלך ואמרו לו "רבנו פרנסנו" (דאג לנו לפרנסה), אמר להם דוד המלך "לכו תתפרנסו זה מזה". ישנו בסיס ערכי ביותר שתיק לספר תורה יהיה מיוצר על ידי יהודי (ועדיף שומר שבת) כדי שנפרנס את אחינו היהודים.

תיקון וחידוש
ספרי תורה

מצווה לעשות לספר תורה כיסוי יפה ומהודר, והתימנים והספרדים נהגו לעשות לו כיסוי תיק של עץ מעוטר או של כסף ושאר מיני מתכות,והאשכנזים נוהגים לעשות לו עצי חיים אשר יריעות הספר תורה תפורים וכרוכים עליהם ומכסים אותו בפרוכת נאה,וכל מקום יעשו כמנהגם, כי אין עיכוב בדבר זה,והעיקר שישתדלו לעשות את הכיסויים אלו בהידור ככל שאפשר כי הוא כבודה של תורה. וע"ע נמי בסימן שירה חדשה [עמוד ע"ה] שהביא שהגאון רבי נתן אדלר היו לו טבעות של כסף על עצי החיים של הספר תורה שלו, לפאר ולרומם את כבוד התורה.

ציפוי לספרי תורה

ציפוי ספר תורה – יש לו חשיבות גדולה בשמירתו של ספר התורה. מחלקת הפיתוח של מכון "קסת הסופר" הצליחה בסייעתא דשמייא לפתח חומר מגן ייחודי המשמש ציפוי עבור ספרי תורה אשר אינו פוגם בקדושת הספר ומאחד מספר יתרונות אשר יבטיחו את עמידותו וקדושתו של הספר לשנים רבות.

נגן וידאו

עמידות בפני מים

החומר המצפה את ספר התורה ניחן בגמישות מרבית בכדי להבטיח באופן מקסימאלי את עמידותו לאורך השנים. ניתן לראות בתמונות בחלק העליון כי ניסיונות  לשפוך מים  לאחר הציפוי, המים לא הצליחו לחדור את מחסום ההגנה שהוא מעניק.

עמידות בפני חום

החומר המצפה את הס"ת יוצר הגנה מלאה ומחיצה קשיחה בפני היכלות בהן יש לחות כבדה, חום וטמפרטורה גבוהה ויבשה. רק ס"ת שעבר תיקון מקצועי והלכתי וניקיון פנים וחוץ מוכן לציפוי.

בית הוראה

הטבילה לסופר היא רשות ולא חובה, אולם כדאי לסופר שיוסיף על קדושת לימוד התורה את קדושת המקווה. 
כמו שהאירו חכמינו על מעלת הטבילה: "טבילת מקוה מושיעה מכל מיני צרות, ובזכות קדושת המקוה, השם יתברך יושיעהו מן הצרות והיסורים, כמבואר בפסוק(ירימיהו יד, ח) מקוה ישראל מושיעו בעת צרה"

כותבי ספרי תורה, תפילין ומזוזות חייבים להיות בקיאים בהלכות סתם. תעודה של סופר מעידה שאכן הסופר נבחן על הלכות אלו והוסמך לעסוק בכתיבת סת"מ.
"כתיבה לשמה" – לפני כתיבת ספר תורה צריך לומר בפיו "הריני כותב ס"ת וזה לקדושת ספר תורה". ויאמר הקידוש סמוך לתחילת הכתיבה ולא לפני כן… וצריך לומר קידוש זה דווקא בפיו… אבל אם קידש במחשבה פסול (ובגילה כשר) וכל שכן אם כתב בלא כוונה שפסול. ואם קידש בפיו ולא השמיע לאוזנו פסול [יריעות שלמה ה-א].
"קידוש שמות קדושים" – אע"פ שאמר בתחילת הכתיבה שהוא כותב לשם קדושת ספר התורה, בכל פעם שכותב שם משמות הקדושים שאינם נמחקים צריך לאמר בפיו "הריני כותב לשם קדושת השם" ואם לא עשה כן, פסול [יריעות שלמה ג]

לימוד התורה אינו בגדר המלצה. קביעת עתים לתורה הוא חיוב הלכתי על כל יהודי וק"ו על הסופר, כמובא ברמב"ם בהלכות "תלמוד תורה" וזה לשונו:
"כל איש מישראל, חייב בתלמוד תורה: בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורין, בין בחור בין שהיה זקן גדול שתש כוחו, אפילו עני המחזר על הפתחים, ואפילו אישה ובנים-חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר "והגית בו יומם ולילה" (יהושע א, ח). 
א, יב [ט] גדולי חכמי ישראל-היה מהם חוטבי עצים ומהם שואבי מים ומהם סומין. ואף על פי כן היו עוסקים בתורה ביום ובלילה. והם מכלל מעתיקי השמועה, איש מפי איש מפי משה רבנו. 
א, יג [י] עד אימתיי חייב אדם ללמוד תורה-עד יום מותו שנאמר "ופן יסורו מלבבך, כל ימי חייך" (דברים ד,ט). 
א, יד [יב] כיצד: היה בעל אומנות-יהיה עוסק במלאכה שלוש שעות ביום, ובתורה תשע: אותן תשע-קורא בשלוש מהן, בתורה שבכתב, ובשלוש בתורה שבעל פה, ובשלוש מתבונן בדעתו להבין דבר מדבר. ודברי קבלה, בכלל תורה שבכתב הן. ופירושן, בכלל תורה שבע"פ והעניינות הנקראין פרדס בכלל בתלמוד. ג, ד [ה] תחילת דינו של אדם, אינו נידון אלא על התלמוד, ואח"כ על שאר מעשיו. לפיכך אמרו חכמים: לעולם יעסוק אדם בתורה, אפילו שלא לשמה- שמתוך שלא לשמה ג, יא מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו, ומידת חסידים הראשונים היא, ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה ולעולם הבא: שנאמר "יגיע כפיך, כי תאכל, אשריך, וטוב לך" (תהילים קכח, ב) – "אשריך" בעולם הזה, "וטוב לך" לעולם הבא שכולו טוב.

לכתחילה יש לקרוא בספר תורה משוח ואף להוציאו בסדר הספרים בתורו.אמנם בפרשת זכור ובפרשת פרה עדיף לקרוא בספר שאינו משוח כדי לצאת ידי חובה כל הדעות אולם במקום שאין ספר תורה שאינו משוח יוצאים בו יד"ח אף בפרשיות אלו
בשו"ת פנים מאירות[ח"ג סימן ל"ג] התיר לכתוב ספר תורה על קלף משוח בתנאי שתהיה המשיחה דקה שאין בה ממשות שאז נעשה גוף אחד עם הקלף.
וכן מובא במהר"י מינץ[סימן ט"ו ]ובשו"ת מהר"ם אש מטעם דכל לנוי אינו חוצץ.
אמנם הבני יונה[רע"א ס"ג]סובר דהוי חציצה.
ובהגהות חת"ס כתב דכאן גרע טפי מחציצה דהוי כמו שכתב על נייר המונח על קלף דלא מועיל כלום ואפילו שעשה לנוי.
אמנם מצינו שרוב רובם של ס"ת שבערי בוכאיה ובתימן נכתבו במשיחה דקה על קלף משוח וקראו בהם בצבור אף לכתחילה[ילקוט יוסף קמ"ג ב]

אסור לכו"ע לתקן ספר תורה עם טיפקס ואפילו ס"ת משוח!
אסור לכו"ע לכתוב על הטיפקס דלא הוי ממין הקלף או הדיו מכיוון שיש בו ממשות ואינו דומה למראה הקלף ובמילא לא נעשה כגוף אחד עם הקלף והוי חציצה לכל הדעות ולכן מי שיש ברשותו ספר תורה שבוצע בו תיקון בטיפקס יש למחוק את האות או התיבה ולכתוב מחדש "לשם קדושת ס"ת "את התבה או האות

ציפוי לספר תורה מתבצע בהתזה על האותיות  ונעשה בספרי תורה שנמצא בהם בעיה של אותיות שהדיו מתפוצץ. הציפוי מתבצע לאחר תיקון של האותיות ונקיון הספר/
לציפוי יש חשיבות גדולה מאד בשמירתו ובהבטחת כשרותו של ספר התורה.
 מחלקת הפיתוח של מכון "קסת הסופר" הצליחה בסייעתא דשמייא לפתח חומר מגן יחודי המשמש ציפוי עבור ספרי תורה אשר אינו פוגם בקדושת הספר ומאחד מספר יתרונות אשר יבטיחו את עמידותו וקדושתו של הספר לשנים רבות.
 אנו נתקלים באינספור מקרים של ספרים פגומים אשר היה ניתן למנוע זאת בקלות ע"י ציפוי תהליך הציפוי של הספר מתבצע בהתזת החומר בריסוס ולו יתרונות רבים:
עמידות בפני מים: החומר המצפה את ספר התורה ניחן בגמישות מרבית באופן מקסימאלי ומבטיח את  עמידותו לאורך השנים. גם  בנסיון  לשפוך מים  לאחר הציפוי, המים לא הצליחו לחדור את מחסום ההגנה שהוא מעניק.
עמידות בפני חום: החומר המצפה את הס"ת יוצר הגנה מלאה ומחיצה קשיחה בפני היכלות בהן יש לחות כבדה, חום  וטמפרטורה גבוהה ויבשה. רק ס"ת שעבר תיקון מקצועי והלכתי וניקיון פנים וחוץ מוכן לציפוי.
ספר תורה שעבר תיקון ולא עבר ציפוי בהכרח :
שאותיות ישנות אחרות  ימשיכו להתפוצץ.!
שהתיקון שבוצע לא ישרוד להרבה זמן!
ושהקריאה בו נכנסת לחשש ברכה לבטלה!

המגיה [בודק הסתם]
המגיה הינו אדם שדרגתו בידיעת הסת"ם גבוהה מדרגתו של הסופר.בעוד הסופר צריך לדעת את צורת האותיות והדינים הנוגעים לכתיבה כגון:קידוש הכתב והשמות.כתיבה כסדרם בתו"מ. חק תוכות ועוד…] המגיה צריך להיות ברמת ידיעה גבוהה יותר ועליו להבחין בכל הבעיות העלולות להיווצר בצורת האותיות ולדעת את הדין בכל עניין ועניין.עליו להכיר את ספרי הפוסקים ואת ההלכה המקובלת בכל שאלה וכן את המנהגים השונים. האחריות המוטלת על המגיה כבדה מאד ובכל החלטה צריך שיקול דעת וזהירות גדולה.מחד אם יכשיר הפסול גורם ליהודי להפסיד מצוה במשך שנים ולברך ח"ו ברכה לבטלה ומאידך אם יחמיר ויפסול הכשר מפסיד ממונם של ישראל וגורם הבאת שמות הקודש לגניזה שלא לצורך שהוא איסור חמור ביותר .
על המגיה יש חובה להיות מוסמך לכך ובעל תעודה המורה שהוא נבחן בהלכות אלו והוסמך לכך
ולכן כשאדם מוסר לבדיקה או רוכש סת"ם יש לבקש אישור שאכן בוצע בסת"ם הגהה ע"י מגיה מוסמך .

נוכחתי לראות שפעמים ישנם בעיות בצורה אות שפסולה ומכוח הקריאה אין איש שם על ליבו להבחין בכך.
כל אות צריכה להיות בשיעור הראוי לה כגון ר' שגגה קצר יכולה להדמות לואו… וכן אות נון שהרחיבה הסופר יכולה להדמות לכאף וכן כל היוצא בזה ולכן על המגיה לבדוק שכל אות תהיה צורתה ושיעורה הראוי לה.

מצווה מן המובחר שישאיר בין אות לאות כחוט השערה ובין תבה לתבה כמלוא יוד…וכל זה למצווה מן המובחר.
אבל אם תבה אחת נראית כשני תבות דהיינו, אם צריכה להיות התבה "בתשבע" תבה אחת ונראית כשני תיבות דהיינו "בת שבע" פסול. וכן אם צריך להיות שתי תבות דהיינו "בת שבע" והמרחק בניהן קטן מאוד ונראות התבות כתבה אחת דהיינו "בתשבע" פסול. וכן כתב הרמב"ם בהלכות ספרי תורה פרק י: "שהרחיק או קרב בין אות לאות עד שתראה התבה כשתי תבות, או שתי תבות כמו תבה אחת ספר התורה פסול".

כל ס"ת שנכתב ע"פ המסורת. קבלת הסופרים כפי מנהג המדינה. והכתב כשר מצד הדין לכתחילה ומתוייג ולמראית עינינו נראה כתוב יפה ובצורה אחידה נחשב לכתב מהודר.
הסופרים הספרדים יכתבו לכתחילה בכתב ספרדי. והסופרים האשכנזיים יכתבו לכתחילה בכתב אשכנזי. כיום מנהג המדינה שהסופרים הספרדים והתימנים לא חלוקים בצורת האותיות אבל חלוקים במסורת. ספרדי יקנה ס"ת בנוסח ספרד, ותימני יקנה ס"ת "בנוסח תימן" כמסורת אבותיו – משום אל תיטוש תורת אמך.
אבל מעיקר הדין מותר לאשכנזי לעלות לספר תורה שנכתב בכתב ספרדי או תימני ולהפך. שאין שינוי בצורת האותיות פוסל כלל כי כולם אמת ויסודותם בהררי קודש ואלו אלו דברי אלוקים חיים והמונע עצמו לעלות מחשש פסול בגלל צורת האותיות הרי הוא כמוציא לעז על קדושת הס"ת [יריעת שלמה חלק ב כלל א]. וספרי תימן יש בהם אותיות לפופות עקומות ומנוזרות רשאים להוציאם לקרוא בהם בציבור בברכת התורה כנהוג.

ישנה מחלוקת בפוסקים : האם כדי לקיים את המצווה:"ועתה כתבו לכם את השירה הזאת" די לכתוב ספר תורה, ואין צורך שאח"כ ספר התורה ישאר ברשות הכותב כל ימיו ויכול ליתנו במתנה לבית כנסת, ?או שהמצווה שהספר ישאר ברשותו כל ימיו?
לדעת ה'בית-יהודה' (ח"א יו"ד כ"ג) כל זמן שספר התורה נשאר בבעלותו הוא מקיים את המצווה, אבל אם נתנו במתנה לציבור, אינו מקיים את המצווה.
לעומת זאת דעת ה'בני-יונה' שהעיקר הוא לכתוב את התורה, ולכן גם אם הקדיש אח"כ את ספר התורה לציבור כבר קיים בזה את המצווה, ואף אם הספר אבד או נשרף ח"ו, מסתבר שכבר יצא בו ידי מצוות כתיבת ספר תורה (פתחי תשובה יו"ד ער, ג).
ולכן הנכון הוא כפי שציינו שאדם מכניס ספר תורה לבית הכנסת יתנה בכתב עם הגבאים שהספר נישאר בבעלותו האישית והוא משאיל אותו לבית הכנסת לקריאה בציבור ומצוות קריאה בתורה  תעמוד לו ולזרעו או ח"ו לעילוי נשמת.

עיקר מצוות עשה מן התורה לכל אדם מישראל לכתוב לעצמו ספר תורה
אמנם אם מספר אנשים מתאגדים וכותבים ספר תורה בשותפות נסתפקו האחרונים אם מקימים בזה מצות כתיבת ספר תורה  מפני דכתיב: "לכם" אפשר הכונה שהמצוה מוטלת על כל אחד ואחד וכמו באתרוג דכתיב:"ולקחתם לכם".
ולכן למסקנה כאשר אין לאדם יכולת לממן לבדו כתיבת ספר תורה יכול  להשתתף עם מספר אנשים בכתיבת ספר תורה, [בית אפרים יורה דעה סי' ס"ג. פרדס דוד פר' כי תצא. וכתב שם שמנהג העולם לכתוב ס"ת בשותפות. אגרות משה יורה דעה סי' קס"ג. דעת קדושים סימן ע"ר פסק א']

במנחות ל"א אמר ר יהשוע בר אבא אמר רב גידל אמר רב:"הלוקח ס"ת מן השוק כחוטף מצווה מן השוק" כתבו …מעלה עליו הכתוב כאלו קבלו מהר סיני" אמר רב ששת:"אם הגיה בו אפילו אות אחת מעלה עליו הכתוב כאלו כתבו"
ונחלקו הראשונים בכוונת הגמרא "שהקונה ס"ת כחוטף מצווה" .
האם כשקונה מוכן מקיים מצוות כתיבה ס"ת ורק שאינה מצווה גדולה ככותב?
או שלא קיים מצווה כלל? ודעת הרמ"א להלכה שלא יצא והגר"א פליג דיצא. ובוודאי מן הראוי לכתוב בעצמו ולא לקנות אך מ"מ גם אם קונה מאדם שכתב ע"מ למכור
 מסקנת ההלכה שיצא ידי חובה ובפרט אם משלים את הס"ת כנהוג שפיר מקיים בזה מצוות כתיבת ס"ת לכל הדעות. וה"ה אם ממנה את הסופר כשליח לכתוב לו את הס"ת מקיים את המצווה לכל הדעות
מצווה זו חיוב עצמי היא אם יש ספק בידו לכתוב וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל בתחילת פ"ז מהלכות ס"ת דמצווה לכתוב משלו אע"פ שהניחו לו אבותיו וכמו שכתבו הפוסקים ז"ל.ואף שיש לו ספרים אחרים ללמוד בהם אינו נפטר דטענה זו אינה פוטרתו מחיובו ולפיכך מי שיש ספק בידו לכתוב ספר תורה חייב לקיים המצווה בכל גוונא ותבוא עליו ברכה.

מצות כתיבת ספר תורה היא אחת מתרי"ג מצוות .
ואמר ר' יהושע בן לוי :"דהכותב ספר תורה כאלו קיבלה מהר סיני ".
ובספר החינוך כתב שהמבטל מצווה זו אם אפשר לו בשום עניין ,ביטל מצות עשה ועונשו גדול כי הוא סיבה ללמוד מצוות התורה כמו שאמרנו וכל המקיים אותה יהיה ברוך ויחכם הוא ובניו כמו שכתוב:"ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל " עד כאן דבריו.
ועי"ע בספר תורה וחיים לגר"ח פלאגי מעשה נורא דדיבר בלשונו ואמר על ת"ח שהיה כותב ס"ת דמה לו למהר לכתוב יען כי מצווה זו רופפת בידינו ולמחרת ציערוהו בחלום כי לא דיבר נכונה להתרשל במצווה זו ונתעורר לקבל על עצמו לקנות עורות יפים ולהביא סופר לביתו והגם שלא היו לו מעות מכר כלי ביתו כדי לקיים המצווה כתקנה
מצווה זו מסוגלת לדברים רבים
ומהן עשירות.אריכות ימים.חכמה.בנים.ניצל מעיין הרע .זוכה לעשות תשובה הוא ובני ביתו וכל עוונותיו מתכפרים

שאל את הרב

סרטונים

Read More

מכון הסת"ם המוביל בישראל

Read More

כשרות מהודרת של הרה"ג שלמה מחפוד שליט"א

Read More

קסת הסופר - תפילין חרוצות, ספרי תורה, מזוזות ועוד

Read More

הרה"ג שלמה מחפוד שליט"א עובר לתפילין חרוצות

Read More

המקובל האלוקי הרה"ג בניהו שמואלי - אלו תפילין שהאר"י הקדוש הניח!

Read More

תהליך חובה לכל ספר תורה, ציפוי נגד חום יובש פיצוץ אותיות ועוד....

Read More

כתיבת ספר תורה ע"י צוות "קסת הסופר"

Read More

הרב שלמה דהרי, מו"צ ומנכ"ל מכון קסת הסופר בכנס הגבאים הארצי 2017

הפקות הכנסת ספר תורה

Read More

תהליך חובה לכל ספר תורה, ציפוי נגד חום יובש פיצוץ אותיות ועוד...

Read More

כתיבת ספר תורה ע"י צוות "קסת הסופר"

Read More

הכנסת ספר תורה

Read More

הכנסת ספר תורה

מאמרים